יינות ביתן בע"מ נ' דמסקי

החלטה

תיק ההוצל"פ שבכותרת, כעולה ממספרו, נפתח בשנת 1997.

ביום 2/10/2011 הגיש המבקש התנגדות ועימה בקשה להארכת מועד, כעולה מהחלטת רשמת ההוצל"פ בלשכת אשקלון.

ביום 25/10/2011, ניתנה החלטתי המורה על עיכוב הליכי ההוצל"פ ומזמינה את תשובת המשיבה לבקשת המבקש בתוך 20 ימים.

עפ"י נתוני תיק זה, החלטתי נשלחה ביום המחרת, לב"כ המשיבה, באמצעות דואר אלקטרוני.

משלא הוגשה כל תשובה לבקשת המבקש מיום 29/11/2011, ניתנה על ידי החלטה ביום 30/11/2011 המאריכה את המועד להגשת ההתנגדות ומזמנת את הצדדים לדיון ביום שלישי 31/1/2012.

יצוין, כי ברקע ההחלטה מיום 25/10/2011, גם העובדה כי המבקש הציג סימוכין להעדרו מן הארץ במועד הנחזה להיות המועד בו נמסרה לידיו האזהרה לחייב.

ביום 13/12/2011, הגישה המשיבה "תגובה להחלטה מיום 30/11/2011 ובקשה להארכת מועד להגשת תגובה לבקשות להתנגדות ולהארכת מועד ודחיית מועד דיון".

בו ביום, ניתנה החלטתי המציינת בין היתר, כי אין בנמצא הליך של תגובה להתנגדות וכי המבקש ישיב לה כמבוקש בתוך שבוע, כאשר למשיבה זכות מענה בתוך 5 ימים.

ביום 18/12/2011, הגישה המשיבה "תגובה להחלטה מיום 13/12/2011".

באותו יום ניתנה החלטתי המציינת, כי החלטה מיום 13/12/2011, הזמינה את תשובת המבקש ולכן התגובה מיותרת.

ביום 18/12/2011 גם הוגשה תשובת המבקש לבקשת המשיבה, "להארכת מועד להגשת תגובה לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות ודחיית מועד דיון".

הבקשה שהגישה המשיבה ביום 13/12/2011 וליתר דיוק, תגובה להחלטה מיום 30/11/2011 מציינת, כי נבצר מב"כ המשיבה, עו"ד שושנה בן רוחי, ליתן תגובה וזו מוגשת ע"י עו"ד יצחק בן רוחי, בנה הנטול בעת הגשת התגובה "פרטים לניהול התובענה".

ברקע אמירה זו, אשפוזה, מזה כחודשיים ביום הגשת ההודעה, של עו"ד בן רוחי שושנה בבי"ח לאחר שני ניתוחים.

שחרורה הצפוי מביה"ח עתיד היה להיות במהלכה של ארכה בת 30 יום, אותה מבקשת המשיבה לצורך הגשת בקשה להארכת מועד להגשת תגובה להתנגדות ולהארכת מועד ולדחיית דיון.

עיינתי בכל הכתבים השייכים, ולא מצאתי כל סיבה עניינית לבטל החלטתי מיום 30/11/2011.

כשם שהוגשה ע"י מי מטעם ב"כ המשיבה הבקשה נשוא החלטה זו, כך ניתן היה גם על רקע אותם נימוקים ממש להגישה במועד שקדם למתן ההחלטה מיום 30/11/2011 וממילא אפשר היה שפני הדברים היו אחרת.

מכל מקום, חזקת המסירה המיוחסת לחייב בתיק ההוצל"פ איננה עומדת אל מול מידע רשמי של משרד הפנים ממנו עולה, כי לכאורה חזקת המסירה נסתרת בהיותו שוהה מחוץ לגבולות המדינה בעת שנעשה.

לכן, אין כל רבב המצדיק את ביטול ההחלטה המקנה הארכת מועד.

באשר לדיון שדחייתו מבוקשת, הרי שהדחייה נועדה לאפשר למשיבה לנסות ולהפוך את ההחלטה המקנה הארכת מועד .